פסק-דין בתיק עב"ל 22598-08-12

השופטת לאה גליקסמן :

1.      ערעור זה סב על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב מיום 5.8.2012 (בל 4923/09; השופטת דגית ויסמן), בה נדחתה בחלקה בקשת המבקש להפנות למומחה היועץ הרפואי שאלות הבהרה.

2.      הרקע לערעור:

2.1.  המערער הגיש תביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה, בעילה של מיקרוטראומה. לטענת המערער, הפגיעה בגבו היא תוצאה של תנאי עבודתו כנהג אוטובוס, אשר היתה כרוכה בנסיעה רצופת זעזועים בשל כבישים משובשים ותלוליות (במפרים) רבות.

2.2.  בהחלטה מיום 8.11.2011 נקבע כי המערער הניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה.  בית הדין האזורי מינה מומחה יועץ רפואי - ד"ר דוד אנג'ל.

2.3.  בחוות דעתו קבע ד"ר אנג'ל, כי המערער סובל מכאבי גב תחתון על רקע בלטי דיסק בגבהים L4-5 ו-L5S1 ; אין קשר סיבתי בין עבודתו למחלתו. לא מדובר בנהיגה בתנאי שטח וכסאות הנהג מודרניים ומשככי זעזועים. תלוליות האטה נמצאות ברחובות צדדיים ואינן דומות לתנאי שטח (בהנחה שלא קופצים עליהן בנהיגה פרועה); אין בעבודתו גרימת נזקים בלתי הפיכים במידה שתצדיק הכרה בתרומתם למחלתו; מחלתו שכיחה מאד באוכלוסייה הכללית. גם השמנת יתר ממנה סובל הנאשם (כך במקור - ל.ג.) תורמת למחלתו; השפעת עבודתו על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

2.4.  המערער הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי. בין היתר, ביקש המערער להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה שעניינן - האם תנאי עבודתו של המערער גרמו להחמרה במצבו הרפואי של המערער.

2.5.  בית הדין דחה את הבקשה להפניית שאלות שעניינן קשר של החמרה בין מצבו של המערער לבין אופי עבודתו, וזאת בהסתמך על פסיקת בית דין זה בעניין זילברמן [עב"ל (ארצי) 46933-07-10 זילברמן - המוסד לביטוח לאומי (12.9.2011)],  בה נקבע כי לא מוכרת בפסיקה הכרה בהחמרת מצב כתוצאה של מיקרוטראומה, וכן בהסתמך על פסק הדין בעניין בן ישי [עב"ל
 41048-05-11 בן ישי - המוסד לביטוח לאומי (28.6.2012)]

2.6.  החלטה זו היא מושא הערעור, לאחר שניתנה רשות ערעור בהחלטה מיום 13.2.2013.

טענות הצדדים:

3.      המערער טען כי בית הדין האזורי טעה בקביעתו כי אין מקום להפנות אל המומחה שאלות העוסקות בהחמרה, לנוכח העובדה שמדובר בפגיעה מסוג מיקרוטראומה; בהתאם לפסיקה, קשר סיבתי יכול שייקבע באופן של גרימה ויכול שייקבע על דרך החמרה, ואין שוני בין פגיעה כתוצאה מאירוע חריג לבין פגיעה שמקורה מחשיפה לאירועים זעירים (מיקרוטראומה) או שמקורה במחלת מקצוע; מדובר בשאלה רפואית גרידא אשר עליה ראוי כי ישיב מומחה רפואי, ולא יתכן שתיקבע הלכה מנחה גורפת מבלי שמומחה יתן לכך את הדעת; בתי הדין מתירים כדבר שבשגרה הפנייה של שאלות הבהרה למומחים אשר עניינן החמרה כתוצאה ממיקרוטראומה; בעניין זילברמן, נדחתה תביעה להכרה במיקרוטראומה נפשית כגורם למחלת דלקת כיבית במעי הגס, ו- 3 מומחים רפואיים דחו את הקשר הסיבתי בין המצב הנפשי לבין המחלה. הערעור נדחה על בסיס חוות הדעת הרפואית, והאמירה בנוגע לכך שלא הוכרה בפסיקה החמרת מצב כתוצאה של מיקרוטראומה הייתה אמרת אגב; בעניין בן ישי נדונה פגיעה בעבודה (מחלת נפש) כתוצאה מאירוע חריג ולא כתוצאה ממיקרוטראומה, ובכל מקרה נקבע בעניין בן ישי כי קשר סיבתי יכול שייקבע באופן של גרימה או באופן של החמרה; לציבור רחב של מבוטחים קיים מצב קונסטיטוציונאלי כזה או אחר, אשר בסביבת עבודה "מיקרוטראומטית" עלול להחמיר. אין זה סביר שאותם עובדים יהיו מבוטחים רק להתרחשות אירועים תאונתיים.

4.      המוסד לביטוח לאומי טען כי בית הדין האזורי צדק בקביעתו, וכי החלטת בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם הניתוח המקיף בעניין עובדיה [עב"ל 338/96 המוסד - עובדיה, פד"ע לו 213]; על ההלכה בעניין עובדיה חזר בית הדין הארצי בעניין זילברמן, שהוא מאוחר לפסקי הדין עליהם הסתמך המערער בבקשת רשות הערעור; לאור הקביעה בדבר היעדר קשר סיבתי, אין מקום להעביר שאלת הבהרה בעניין תרומת העבודה להחמרת הליקוי; על פי תשובת המומחה הרפואי אין בעבודתו של המערער גרימת נזקים בלתי הפיכים במידה שתצדיק הכרה בתרומתם למחלתו.

הכרעה:

5.      לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק אנו קובעים כי דין הערעור להתקבל. 

6.      על פי פסיקה עקבית של בית דין זה, ביישום סעיף 83 סיפא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995, כאשר מדובר במיקרוטראומה יש לבחון האם למיקרוטראומה, עקב תנאי העבודה, הייתה השפעה משמעותית על הליקוי, והשפעה משמעותית משמעה בשיעור של 20% ומעלה. עצם העובדה שדי בהשפעה של 20% על הליקוי להכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, מצביע על כך שניתן להכיר בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה גם על דרך ההחמרה.  עניין זה הובהר במפורש בעניין חיין עפיף טנוס [עב"ל (ארצי) 659/06 המוסד לביטוח לאומי - חיין עפיף טנוס (10.3.2007)], בו קבע חברי השופט פליטמן (כתוארו אז) כמפורט להלן:

בפסק הדין שצוטט על ידי בית הדין האזורי בעניין דדש, הבהרנו דעתנו כי לא ניתן להחיל את סעיף 83 סיפא לחוק, שעניינו תאונה בעבודה על חלופת המיקרוטראומה, שכל כולה הינה תולדה של היות רשימת [מחלות] המקצוע רשימה סגורה, ולא ניתן לבחון לגבי כל פגיעה זעירה את שאלת היחס.

לאור האמור, אימצנו במספר פסקי דין את מבחן "ההשפעה המשמעותית" לקביעת הקשר בין תנאי העבודה למחלה ככל שמדובר במיקרוטראומה.

השפעה משמעותית של תנאי העבודה על המחלה משמעה השפעה בסדר גודל של כ- 20%. כזאת נפסק על ידינו בעב"ל 521/05 ( קורין - המוסד) (להלן  - הלכת קורין).